#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נפלה דליקה בחצר אחרת?	אם ירא שמא תעבור לחצר זו ויכול לבא לידי סכנה מכבין אותה	סימן שכט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם יש לו חולים או קטנים בביתו, האם עדיף להוציאם ברה&quot;ר או לכבות את הדליקה?	"המג&quot;א (ס&quot;ק א&#x27;) ס&quot;ל דעדיף לכבות את הדליקה דהוי מלאכה שאצל&quot;ג משא&quot;כ הוצאה הוא מלאכה דאורייתא, אבל החיי&quot;א ס&quot;ל דעדיף להוציאם לרה&quot;ר דאין לנו רה&quot;ר בזמנינו משא&quot;כ כיבוי הוא מלאכה שאצל&quot;ג וחמיר טפי [והערוה&quot;ש (סעי&#x27; א&#x27;) כתב דמלאכה שאצל&quot;ג שוה לכרמלית אלא דלפי הרמב&quot;ם חייב על מלאכה שאצל&quot;ג], והמ&quot;ב (ס&quot;ק ב&#x27;) דאינו מכריע ביניהם {ונראה פשוט דמי שמקיל להוציא ברחובות כאלו ע&quot;י עירוב מוכח דס&quot;ל דאין לנו רה&quot;ר דאורייתא וא&quot;כ עדיף להוציאם ולא לכבות את הדליקה}"	סימן שכט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם הולכים בפיקוח נפש אחר הרוב בשבת?	"אע&quot;פ שבדרך כלל אין הולכין בנפשות אחר הרוב ולעולם מפקחין עליו את הגל דכתיב וחי בהם, מ&quot;מ יש ציור דאמרינן אין מחללין עליו את השבת דאזלינן בתר רוב, לפי רש&quot;י (ותוס&#x27;) היינו כשאין ישראל איתחזק בחצר זה כגון שהלכו מקצתן מחצר א&#x27; לחצר ב&#x27; ונפל גל בחצר ב&#x27; אבל אם הלכו כולם לחצר ב&#x27; ואח&quot;כ יצאו רובן ולא נשארו אלא אחד ונפל עליו גל מפקחין עליו דהרי איתחזק להיות שם ישראל, אבל הרי&quot;ף רא&quot;ש ורמב&quot;ם פירשו דאם נשארו מקצתן בחצר א&#x27; אז עדיין הם בקביעותן ומפקחין עליו [דלא כרש&quot;י ותוס&#x27;], ואף הם מודו לרש&quot;י ותוס&#x27; דאם יצאו כולם לחצר אחרת ואח&quot;כ יצאו רובן דמפקחין עליו ג&quot;כ דהרי השתא נעשה חצר ב&#x27; המקום קביעות (עי&#x27; ביה&quot;ל ד&quot;ה קביעות), וקיי&quot;ל כרי&quot;ף ורא&quot;ש ורמב&quot;ם דכל זמן שנשארו מקצתן במקום הקביעות (מ&quot;ב ס&quot;ק ד&#x27;) מפקחין עליו את הגל [ולפי הריטב&quot;א דוקא אם כוונתו לחזור לקביעות הראשון, אבל לא נמצא זה בשאר פוסקים (ביה&quot;ל ד&quot;ה כמחצה)] {ונראה דאפי&#x27; אם נשארו רק שנים במקומן סגי}"	סימן שכט סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מאי שנא משאר איסורים דלעולם אמרינן כל דפריש מרובא פריש אפי&#x27; אם נשארו מקצתן בקביעותם?"	"תרצו תוס&#x27; יומא (פ&quot;ה ע&quot;א) דכתיב וחי בהם ולא שימות בהם (מ&quot;ב ס&quot;ק ה&#x27;), אבל השיג עליהם הפמ&quot;ג (מש&quot;ז ס&quot;ק א&#x27;) א&quot;כ אפי&#x27; אם פירשו כולם יחלל שבת להצילו, אלא פי&#x27; השעה&quot;צ (ס&quot;ק ו&#x27;) ע&quot;פ הר&quot;ן דהוי חומרא דרבנן דפיקוח נפש דמפקחין עליו את הגל אם נשארו הקביעות, ואפ&quot;ה אם פירשו כולם אזלינן בתר רוב ואין מפקחין עליו את הגל"	סימן שכט סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם נעקרו קביעות הראשונה, מה הדין לגבי חילול שבת דרבנן או שאר איסורי תורה?	{יש להסתפק בזה אם דוקא חילול שבת דאורייתא אסור אבל לא חילול שבת דרבנן, וכן יש להסתפק בשאר איסורי תורה, וכפשוטו מותר לעבור על איסורי דרבנן אבל אסור לעבור על שאר איסורי דאורייתא, וצ&quot;ע למעשה}	סימן שכט סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נמצא תינוק מושלך 1) בעיר שרובה גוים 2) בדרך?	"1) המג&quot;א (ס&quot;ק ב&#x27;) הביא המחבר באבה&quot;ע (סי&#x27; ד&#x27; סעי&#x27; ל&quot;ד) דס&quot;ל דאין מחללין עליו את השבת דהוי כאילו פירשו כולם דבכל יום ויום פורשים כולם ממקום קביעותם {ויש לעיין אם נמצא בלילה}, אכן הרמ&quot;א (שם) חולק עליו וס&quot;ל דמחללין עליו את השבת דבני העיר חשיבי כקביעי, וכן פסק הגר&quot;א שם (מ&quot;ב ס&quot;ק ו&#x27;) 2) כתב הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק ב&#x27;) דאם רוב העוברים גוים לכו&quot;ע הוי כפירשו כולם ואין מחללין עליו את השבת (מ&quot;ב ס&quot;ק ו&#x27;)"	סימן שכט סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"בתינוק שנמצא מושלך בעיר מחצה על מחצה, מה הדין אם נכרי אומר לישראל &quot;הרגו או אני אהרוג אותך&quot;, האם אמרינן בזה מאי חזית וכו&#x27;?"	"הפמ&quot;ג (מש&quot;ז ס&quot;ק א&#x27;) מסתפק בדבר"	סימן שכט סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם נמצא סתם גוי לבן ברחוב העיר האם יכול להחזיקו כגוי?	"{אם צריך לעשות מלאכה ע&quot;י גוי בודאי יש להקל דכל דפריש מרובא פריש והוא גוי [דאפי&#x27; הרמ&quot;א באה&quot;ע לא החמיר אלא לגבי חילול שבת], אבל אם נפל עליו גל ורוצה לחלל שבת בעבורו קיי&quot;ל כהרמ&quot;א דנחשב כנשאר הקביעות במקומו וצריך לחלל עליו את השבת אם יש בו דררא דהוא ישראל [ויש לדון מצד מחלל שבת בפרסהסיא ותינוק שנשבה], ואם ניכר מחמת גוון שלו דהוא גוי אין מחללין עליו, אולם מצד איבה צריך לחלל עליו} "	סימן שכט סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נפל גל ויש בו כמה ספיקות?	"אפי&#x27; ספק אם הוא שם, וספק אם הוא ישראל, וספק אם הוא חי, מחללין עליו את השבת, ודוקא אם יש דררא דיש שם אדם כגון שידוע שהיה שם אלא שאינו יודע אם יצא או בית שמצוי בו כמה בני אדם בעת הזאת (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&#x27;)"	סימן שכט סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הוא מסופק אם מהני סם זה?	"כתב האשל אברהם (בגליון, ומובא בשע&quot;ת ס&quot;ק ב.) דאם בדוק ומנוסה דסם זה מהני אלא שמסופק אם זהו אותו סם מותר לחלל עליו את השבת, אבל אם מסופק בכלל אם מהני סם זה כגון שהוא רפואה סגולי אין מחללין עליו את השבת, וכ&quot;כ הערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&quot;ב) דאין מחללין שבת אם מסופק אם מהני הרפואה"	סימן שכט סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נפל גל על הבא במחתרת?	"איתא בסנהדרין (ע&quot;ב) דאם מותר להרגו אין מפקחין עליו את הגל (רמב&quot;ם סוף הל&#x27; גניבה, מג&quot;א ס&quot;ק ד&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ט&#x27;) [וצ&quot;ב דעכשיו שנפלה עליו שוב אינו רודף, והמאירי (סנהדרין ע&quot;ב ע&quot;ב) תי&#x27; דחיישינן דעדיין הוא חושב להרוג הבעה&quot;ב, והאור גדול (סי&#x27; א&#x27;) תי&#x27; דכיון שבשעת החתירה יש דין שמותר להרגו לאחר שנפל עליו הגל א&quot;צ לפקחו, ועדיין צ&quot;ב]"	סימן שכט סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מצילין מומר 1) לתיאבון 2) להכעיס?	"1) כל זמן שאינו כופר הוי כישראל ומחללין עליו את השבת (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&#x27;) 2) אסור להצילו אפי&#x27; בחול [דמורידין ולא מעלין כדמבואר ביו&quot;ד סי&#x27; קנ&quot;ח] (מ&quot;ב שם) {ונראה דמיירי בלהכעיס ממש דדינו כמין, אבל במי שלא אכפת ליה אע&quot;פ שמקרי אינו בר זביחה ואינו בר קשירה (וכמ&quot;ש המ&quot;ב לעיל סי&#x27; ל&quot;ט) מ&quot;מ אינו כמין}, אמנם בזה&quot;ז צריך להציל הכל משום איבה ויבא לידי פיקוח נפש וכמ&quot;ש לקמן (סי&#x27; ש&quot;ל סעי&#x27; ב&#x27;)"	סימן שכט סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במי שהכניס עצמו למקום סכנה או רצה לאבד עצמו מדעת?	"דנו בזה הרבה אחרונים, והחכמת שלמה ס&quot;ל דאין מחללין עליו את השבת אבל האג&quot;מ חולק עליו, וכן נקטינן (עי&#x27; פסק&quot;ת הע&#x27; 1)"	סימן שכט סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עד מתי בודקין אותו לראות אם הוא חי?	"בודקין אותו עד חוטמו, בין מראשו בין מרגליו [ודלא כמ&quot;ד דבודקין אותו עד לבו וטיבורו כשמתחיל מרגליו, וביאר הב&quot;י משום ספק נפשות להקל, ולפי הגירסא בפנינו ניחא טפי דהת&quot;ק ס&quot;ל דבודקין אותו עד חוטמו], ופשוט דבזה&quot;ז שיכולים להחיותו אפי&#x27; לאחר שנפסק הנשימה שצריך לחלל שבת להצילו (נשמת אברהם בשם רשז&quot;א) {ושמעתי מהגר&quot;מ היינעמאן שליט&quot;א ע&quot;פ האג&quot;מ דחיותו של אדם תלוי בנשימה, וזה תלוי ב-brain stem, ואם חלק זה של המוח מת אפי&#x27; אם הוא נושם ע&quot;י כלים חשוב כמת לכל דבר}"	סימן שכט סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם אינו יכול לחיות אלא חיי שעה?	"כתב המאירי דמחללין עליו את השבת משום דיכול לקיים שאר מצות כגון וידוי, והוסיף הביה&quot;ל (ד&quot;ה אלא) אפי&#x27; בלא&quot;ה מחללין להצילו משום וחי בהם ואפי&#x27; אם הוא אינו יכול לקיים שום מצוה, והא ראיה דמחללין להציל תינוק שמושלך בעיר שרובן גוים אע&quot;פ שלגבי שאר מצות דינו כגוי, ולפיכך צריך לחלל שבת לחיי שעה אפי&#x27; לחרש שוטה וקטן דהם בכלל איש ונהרגין עליהם [ודלא כהלכות קטנות דמסתפק בזה, ודלא כבית מאיר דג&quot;כ מצדד דהכל תלוי בשבתות הרבה אלא הלכה כרע&quot;א דס&quot;ל דיכול לחלל שבת גם בשביל וחי בהם], וה&quot;ה בגוסס מחללין עליו לחיי שעה [ומה שכתבו תוס&#x27; נדה (מ&quot;ד ע&quot;א) דמחללין משום מיעוט גוססים חיים היינו לחלל לבשל סממנים שיש בהם ספק אם יועילו בכלל ואינו נדון בחיי שעה], ודלא כבית יעקב (מצוין בשע&quot;ת סי&#x27; ש&quot;ל ס&quot;ק א&#x27;) דס&quot;ל דאין מחללין לחיי שעה לגוסס."	סימן שכט סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מחללין שבת רק בשביל הסברא כדי שישמרו שבתות הרבה?	"לגבי סכנת עובר [וליכא סכנה לאמו], וכן לגבי סכנת שמד דליכא סכנת נפשות אבל לא ישמור שבת, בזה אמרינן נמי דכדאי לחלל שבת בשבילם, אבל כתב הנצי&quot;ב (העמק שאלה קס&quot;ז) דכתב הבה&quot;ג דהיינו דוקא בודאי סכנה וכפשטות הגמ&#x27; ביומא, אבל הגר&quot;ז (ס&quot;ס ס&quot;ו) מדייק מר&quot;ן דלמסקנת הגמ&#x27; דמחללין אפי&#x27; על ספק משום וחי בהם ה&quot;ה לגבי הסברא כדי שישמרו שבתות הרבה מחללין אפי&#x27; על ספק פיקוח נפש [מ&quot;מ כתב המנחת אריאל דאין מחללין שבת בשביל עובר רק לחיי שעה]"	סימן שכט סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מחללין שבת להציל מי שנגמר דינו בב&quot;ד למיתה?	"כתב הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק ד&#x27;) דמחללין עליו דהוי חיי שעה, אכן הביה&quot;ל (ד&quot;ה אלא) חולק עליו דהוא גרם מיתה לעצמו והתורה לא חסה עליו וגברא קטילא הוא (סנהדרין פ&quot;ה ע&quot;א) ולא עדיף מרועי בהמה דקה דאין מעלין מבור אפי&#x27; בחול "	סימן שכט סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם מצאו העליונים מתים?	אפ&quot;ה צריך לבדוק אם התחתונים חיים	סימן שכט סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם באו הגוים 1) על עסקי ממון 2) על עסקי נפשות 3) סתם?	"1) מדינא אין מחללין אלא בעיר ספר דאז יש סכנה אם ילכדוה, אמנם כתב התרוה&quot;ד דבזה&quot;ז כשבאו על רבים לעולם יש חשש פיקוח נפש דודאי אחד יעמוד נגדם, ובפרט אם יש דינא דמלכותא דצריך ללחום כנגדם אפי&#x27; על עסקי ממון צריך ללחום דאם אינו לוחם שמא יכעסו יושבי הארץ ויהיו בסכנה, אבל כשבאו על יחיד והוא יודע שלא יעמוד כנגדם אין מחללין את השבת [ונאמן הקב&quot;ה שישלם לו כהנה וכהנה (ערוה&quot;ש סעי&#x27; י&#x27;)], והכל לפי הענין (שו&quot;ע, מג&quot;א ס&quot;ק ה&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ז - י&quot;ז) {ולא דמי לבא במחתרת דמותר להורגו דהתם בא פתאום מתחת הבית ודעתו להרוג כשרואה את הבעל הבית, אבל אם הבעל הבית יכול להחביא את עצמו אה&quot;נ אסור לו לחלל שבת} 2) מחללין 3) דינו כעסקי נפשות דספק נפשות להקל (ב&quot;י, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ג) "	סימן שכט סעיף ו-ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם עדיין לא באו הגוים?	אפ&quot;ה מותר לעשות קול בעיר כדי שלא יבואו (או&quot;ז, רמ&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ו)	סימן שכט סעיף ו-ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למעשה, מה הדין אם רואה גוים גונבים ממון חבירו?	אם הם גונבים מטלטלין או נכנסין למכונית אין בו חשש סכנה ואסור לחלל שבת עליו, אבל אם נכנסין לבית אע&quot;פ שבבית זה אין בו שום אדם מ&quot;מ עלולים ליכנס לבית אחר ויבא לידי סכנה ועל כן מותר לחלל שבת לזה (הגרי&quot;א פארכהיימער שליט&quot;א)	סימן שכט סעיף ו-ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם רואה ספינה מטורפת בים?	מחללין עליו את השבת, אמנם כתב רע&quot;א דזהו דוקא כשיודע שיש בה ישראל אבל אם אינו יודע אזלינן בתר רוב גוים ואין מחללין עליו את השבת כמו שמצינו בתינוק שמושלך בעיר [ולכאורה הו&quot;ל לדמותו לתינוק שמושלך ברחוב (ר&quot;י באק)]	סימן שכט סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם יחיד נרדף מפני אנס?	"ג&quot;כ מחללין עליו את השבת להצילו אפי&#x27; ברודף ישראל אם משערין שיבא לידי סכנה (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ח)"	סימן שכט סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם יש סכנה להמציל?	"אינו מחויב ליתן עצמו אפי&#x27; בספק סכנה כדי להצילו, אבל צריך לשקול הדברים היטב אם יש בו ספק סכנה ולא ידקדק ביותר (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ט)"	סימן שכט סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הבא להציל, האם הוא מותר לחזור?	"איתא בגמ&#x27; (עירובין מ&quot;ה ע&quot;א) דחוזרים בכלי זיינם, וביארו תוס&#x27; (שם מ&quot;ד ע&quot;ב) והרמב&quot;ם (הל&#x27; שבת פ&quot;ב הכ&quot;ג) משום התירו סופן משום תחילתן שלא להכשילם לעתיד לבא (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&#x27;) אבל יש ראשונים שלמדו ההיתר משום שיש סכנה עכשיו שמא ירדפו אחריהם האויבים, והכא נקט המ&quot;ב כתוס&#x27; והרמב&quot;ם ומשמע דמותר לחלל מלאכה דאורייתא, וכן נקטו האג&quot;מ (או&quot;ח ח&quot;ד סי&#x27; פ&#x27;) והשבט הלוי (ח&quot;ו סי&#x27; כ&quot;ו), אבל המ&quot;ב לקמן (סי&#x27; ת&quot;ז ס&quot;ק י&#x27;) כתב כשאר ראשונים דשמא ירדפו אחריהם האויבים, והמנח&quot;ש (ח&quot;א סי&#x27; ח&#x27;) ס&quot;ל דאינו מותר לעבור על איסורי דאורייתא לחזור, ועי&#x27; בפסק&quot;ת (אות י&#x27;) דמאריך בענין זה"	סימן שכט סעיף ט		
